פסק-דין בתיק תא"ק 4064-08 - פסקדין

1.         הנתבעת מס' 1, חברת אומר אביב בע"מ ( להלן:"החברה") ניהלה חשבון בנק אצל התובע בנק אוצר החייל בע"מ. נתבע מס' 2, מרקו בן נון היה בעל מניות ומנהל בחברה אשר חתם על כתב ערבות בלתי מתמדת ובלתי מוגבלת להבטחת מלוא התחייבויות החברה.   החברה  קיבלה ביום 31.12.06 הלוואה בלתי צמודה על סך 500,000 ש"ח  (להלן:"ההלוואה") כנגד התחייבותה להחזר ההלוואה (הסכם ההלוואה הוגש כנספח ג' לכתב התביעה). נתבעים מס' 4,5,6, - מלכה רוני, בן נון רפי ובן נון דוד חתמו כערבים להלוואה זו בהתאם לכתב ערבותם (נספח ג' לכתב התביעה). משלא שולם מלוא סכום ההלוואה הוגשה תביעה  בסדר דין מקוצר זו לתשלום סכום ההלוואה, עוד צוין בתביעה שנתבע מס' 2 וכן נתבעת מס' 3 לימור בן נון קיבלו הלוואות נוספות מהבנק שלא שולמה תמורתה ועל נדרשו נתבעים אלה לשלם אף עבור ההלוואות הנוספות .

2.         מאחר ונתבעים מס' 2 ו 3 לא הגישו כל כתב הגנה ניתן פסק דין כנגדם. נתבעת מס' 1 כך הוברר הינה חדלת פרעון, ועל כן תביעה זו התנהלה כנגד נתבעים מס' 4, 5,6 בכל הנוגע לערבותם להלוואה. התובע טען בכתב התביעה שסכום חובם בגין ההלוואה מגיע לסך של 188,724 ש"ח  ובתוספת ריבית.

            הנתבעים מס' 4,5,6 הגישו בקשת רשות להגן במסגרתה טענו כולם שהסכמתם ליתן ערבות להלוואה שנלקחה על ידי נתבע מס' 1 התבססה על התחייבות והסכמה שלהלוואה תינתן ערבות נוספת של מר אורי בן נון, דודו של נתבע מס' 2 (להלן:"אורי"). כן צוין בכתב הערבות שהוא ייכנס לתוקף רק בחתימת ארבעת הערבים. מאחר ואורי בן נון לא חתם כערב אזי אין כל תוקף לערבותם.

3.         מטעם הבנק הוגש תצהיר עדות ראשית ע"י הגב' דינה מורשטיין במסגרתו פירטה שאכן להלוואה היו צריכים להיות 4 ערבים שהם שלושת הנתבעים וכן נתבע מס' 2, שהינו בעל מניות וחתם בערבות בלתי מוגבלת. משכך התייתר הצורך בהחתמתו כערב ספיצפי להלוואה.  לפי האמור בתצהירה לא סוכם כלל עם הבנק שיחתם ערב נוסף בשם אורי בן נון. כן הבנק לא היה מסכים שערב זה יחתום שכן הבנק הגיש אותה תקופה תביעה כנגד מר אורי בן נון וניהל נגדו הליכים בגין חובו לבנק.

4.         מטעם הנתבעים הוגשו תצהירי עדות ראשית שם חזרו על טענותיהם. כן הוגש תצהיר מאת אורי בן נון שהצהיר שהסכים בתחילה לחתום כערב להלוואה אולם לאחר מכן חזר בו מהסכמתו.

5.         בדיון שהתקיים ביום 14.2.11 הסכימו הצדדים שהשאלות שבמחלוקת הינן כדלקמן:

א. האם התביעה הוגשה בגין ההלוואה או בגין יתרות חוב נוספות.

ב. האם היה על מר אורי בן נון לחתום כערב נוסף על הסכם ההלוואה והאם הבנק הציג מצג לפיו הערב הרביעי יהיה אורי בן נון.

ג. מה המשמעות לאי חתימת מרקו בן נון על כתב הערבות.

6.         דיון משפטי :

            האם הוגשה התביעה בגין ההלוואה או יתרות חוב נוספות- נציגת הבנק הצהירה ואף העידה שההלוואה ניתנה במסגרת החשבון  העו"ש של החברה אולם התביעה כנגד הערבים הינה אך ורק בגין יתרת ההלוואה. עובדה היא שלא נפתח חשבון חדש להלוואה אלא ההלוואה נושאת מספר חשבון העו"ש של החברה.

            טוען ב"כ הנתבעים בסיכומיו שהתובע לא הוכיח סכום התביעה שכן בכתב התביעה נאמר שההלוואה הינה בחשבון העסקי בעוד הוברר שעילת התביעה הינה אי החזר ההלוואה בחשבון ההלוואה.

            סבורני שאבחנה זו הינה אבחנה קוסמטית שאינה מעלה ואינה מורידה שכן כפי שאפרט להלן הנתבעים ערבו לחוב שנוצר לגבי ההלוואה.

            הנתבעים לא הוכיחו שהסכום הנתבע  מהם כולל חיובים נוספים מעבר לחיובי ההלוואה מלבד טענתם שכך הדבר.  היה על הנתבעים להמציא ראיות לכך שהסכום הנתבע מהם כולל חיובים נוספים שאינם קשורים להלוואה, וכאשר לא הוצגו בפני כל ראיות לכך, ומנגד הוצגו תדפיסי הבנק באשר להלוואה (נספח ד' לתצהיר הגב' מורשטיין) סבורני שהוכח שהתביעה כנגד הנתבעים הינה רק בגין ההלוואה. כן עלי לציין שלאור השאלות שבמחלוקת עליהן הסכימו הצדדים כפי שפירטו לעיל, אזי לא ניתן להעלות טענה לאבחנה בין החשבון העסקי לחשבון ההלוואה.

7.         האם היה על מר אורי בן נון לחתום כערב נוסף- מעדות מלכה רוני התרשמתי שבמהלכים שקדמו לחתימתו כערב להלוואה סוכם בין כל הנתבעים וכן עם אורי בן נון שכולם יחד, דהיינו 4 יחתמו כערבים להלוואה. הוא הסביר שמצבו הכלכלי של אורי היה טוב  הרבה יותר ממצבו הוא, לפי מה שידע אותה עת ועל כן היה לו חשוב שגם אורי יהיה ערב נוסף. עובדה זו כך הוכח בפני כלל לא  הוצגה בפני הבנק. זאת למדה אני הן מעדות רוני (ראה עמ' 12 שורות 16-20 לפרוטוקול) והן מעדות אורי (עמ' 15 שורות 7-8). דהיינו הבנק כלל לא היה מודע לכך שנכונות הערבים לחתום הינה רק עם גם מר אורי בן נון יחתם,  ומשלא ידע על כך הבנק כיצד יכול היה להציג מצג בפני הנתבעים שאף אורי יחתום כערב?

            על כן כאשר לא חתם מר אורי בן נון שכן התחרט כפי שהעיד, סבורני שמבחינת יחסי הנתבעים מול הבנק עליהם לשאת בתשלום כערבים שכן הבנק לא הציג בפניהם כל מצג אחר ולא ידע כלל על הסכמתם.

            עלי להוסיף שעלה מעדות אורי שכאשר בחר שלא לחתום בסופו של יום לא יידע כלל את הנתבעים, למרות שידע שמסתמכים אף על חתימתו (ראה עמ' 15 שורות 14-17). משכך אם לנתבעים טענות כלשהן, עליהם להפנותם לאורי אשר יצג בפניהם מצג ולאחר מכן חזר מבלי שיידע אותם.

8.         הבנק טען שהערב הרביעי שהיה להלוואה זו הינו נתבע מס' 2, מרקו בן נון, אשר לא היה כל צורך להחתימו כערב נוסף על הלוואה זו שכן ערב בערבות בלתי מוגבלת וכוללת לחובות החברה. הווה אומר הוא הערב הרביעי מבחינת הבנק. נציגת הבנק שבה והעידה שמבחינת הבנק אכן היו ארבעה ערבים להלוואה זו:

            "להלוואה הספיציפית אמר שמוכן להביא ערבים לא אמרו את השמות. הערבים נבדקים במהלך הבקשה של ההלוואה, מי שבודק זה הפקיד המטפל.